"שטח C"

המיצב "שטח C" עוסק בתהליכים מחזוריים של בניה וחורבן, בניה והרס כדפוס פעולה, כשני קצוות מנוגדים של אותה הסקלה. בפרספקטיבה של זמן הבניינים של היום יהיו הארכיאולוגיה של המחר והאדריכלות תצמח לעד אל תוך החורבן. המיצב מציג היפוך בין רצפה לתקרה ומשלב בין חפירה ארכיאולוגית באתר חורבן לבין אתר בניה.  חפירה ארכיאולוגית היא במהותה פעולה של הרס, מה שנחפר לא ניתן לחפור מחדש, ומכאן חשיבות הבקרה של תהליך החפירה. אתר, שנחפר מרושת ברשת של קווי אורך ורוחב, היוצרים גריד של ריבועי חפירה המחולקים לשטחים. תקרת חלל הגלריה משולה לשטח ומאפשרת פתיחה של ריבועים בתוכה, כבחפירה ארכיאולוגית. פתיחת ריבועי התקרה מכניסה אותנו ל “בטן האדמה“ וחושפת את הקרביים של הבנייה – צינורות חשמל, מיזוג ועוד.  לתוך יסודות הבית, שהתגלו, הוחדרו שרידי קירות וצורות ארכיטקטוניות – פרגמנטים של מבנים בלתי אפשריים שנשתלו והשתלבו site-specific במבנה הגלריה. הקומפלקסים שנוצרו יוצרים קומפוזיציות הממזגות מרחב ארכיטקטוני עם שיבוש מוחלט שלו. לצד האסתטיקה של ההרס מרמז שם העבודה על הרובד הפוליטי: בטון וארכיאולוגיה כניכוס ישראלי – ציוני של שטח בנוי או הרוס.