התרכובת המרחבית של YELLOLAND מציגה סביבה משובשת, מאיימת וחסרת מנוחה, הקורמת עור וגידים מתוך תהליך הפירוק של גן שעשועים מקורי שמתקניו עברו מניפולציות, והפכו בחלל הגלריה לשברירי-סביבה המנוטרלים מתפקידם הראשוני. חיבורם מחדש באמצעות הבטון האפרורי והצבע הצהוב, האופייני לגני שעשועים, הופך את YELLOLAND לתלכיד, המאפשר לצופה לשוטט בחלל ולחוות את מאזן הכוחות העדין המתקיים בין פנים וחוץ, בין מעלה ומטה, בין כוח המשיכה לתחושת ההתמצאות.
הפסלים בתערוכה הם יצירות היברידיות, אשר חלקיהן השונים מוטחים ומותכים זה בזה תוך תעתוע חומרי החושף את הרובד הנסתר, האפל והשקרי של משחקי הילדות: הבטון אינו בטון כי אם קלקר או פוליסטירן, חלקי מתכת הם למעשה חלקי פלסטיק. המרחב הניצב בגלריה איננו גן שעשועים כלל: הוא שקר מאיים, אשר קיומו מתאפשר אודות לדמיון הילדותי אשר מעניק לחומרים ולחפצים קיום פנטסטי, לא מציאותי. יצירי הכלאיים הללו הם תוצר של פעולה משחקית המעידה על כך שכללי המשחק השתנו.