אודות לימור צרור

עוסקת בפיסול ובמייצב תלוי מקום בטכניקה מעורבת. מושג המקום, בו אני מתעניינת, מחולל מייצבים שמעבר להתאמתם לאדריכלות החלל הם נבנים אינהרנטיים למקום בו הם מוקמים בהקשרו הגיאוגרפי, ביולוגי, ארכיאולוגי, היסטורי, פוליטי וכו'… אני יוצרת מקום בתוך מקום, שנבנה מחומריו הפיזיים והרוחניים. שימוש ב'עיקרון השניים', המעמיד בחלל יחסים דואליים של מעלה ומטה, מעלה שאלות וספקנות בהקשר אליו. במייצב לרוב משולבת עבודה תהליכית בחלל העוסקת במרחב וזמן, טרנספורמציה והתכלות, הרס ובנייה. חלק מהעבודות הן תוצרים של תיעוד תהליכים שהתרחשו בחלל תוך כדי תצוגה.

חקירת הנושא שנבחר, החומר והפעולה הנדרשת איתו, בהתאמה לעבודה ספציפית, מפעיל אותי. אני דוגמת מהמציאות דימויים, סביבות וחפצים אותם אני מפרקת לפרגמנטים. הרכבתם מחדש בחלל, כמיצב או כפסל עצמאי, נעשית תוך הזרה, הסתה או שיבוש שמעקרם ומעבירם מעולמם לעולמי. העשייה משלבת עבודות הבנויות מן היסוד לצד רדי מייד מטופל. השימוש בחומרי בנייה זולים ויומיומיים, כבטון, קלקר, עץ, ברזל, חול, זפת, נעשה תוך שאיפה לגימור מוקפד. הניסיונות בסטודיו דורשים פתרונות יצירתיים ולפעמים אשלייתיים, שמניעים את העבודה ומעלים שאלות פיסוליות. הפסלים או המיצב נבנים תוך חשיבה על ריבוי ויצירת קומפוזיציות, ספקנות לגבי יציבות ומשקל וקנה מידה משתנה בהתייחס לגוף העבודה ולגוף הצופה. אופני תצוגה משלבים הליכה בין אובייקטים והם מפעילים חווית חלל בלתי אמצעית המעמתת עם יחסי כוחות של גרביטציה, איבוד אוריינטציה, איום וגילוי.